עיר מדברית

ערד מכונה גם לעיתים השער למדבר יהודה

מיקומה הגיאוגרפי של ערד מקנה לה את הכינוי הזה בהיותה ממוקמת בגבול הדרומי של מדבר יהודה הגובל באזור רמת זוהר בדרום, ירושלים בצפון, ים המלח במזרח והרי חברון במערב

לערד יש תכונות רבות של עיר מדברית בדומה לערים רבות בעולם אקלים יבש מאוד בחורף ובקיץ רוחות שרביות (שרקיה), לעיתים בעונות שונות של השנה

סופות חול מדבריות הגורמות לעיתים לסחרור של הרוח בצורה של (טורנדו) הבדלי טמפרטורה קיצונית בקיץ בין יום ולילה ובין חורף וקיץ. 

כמות מזערית של משקעים עד 200 מ"מ בשנה שגורמים לחוסר צמחיה בשטח וגבעות חשופות, חוסר מקורות מים למעט שיטפונות בנחלים ובגאיות הנמוכים. השיטפונות גרמו לא אחת לניתוק הכביש לערד.

בשנת 1961 הוכן סקר אקלימי ע"י מר רוזנן מהשרות המטאורולוגי.

עם קליטת המתיישבים הראשונים נפתחה תחנה מטאורולוגית בערד, ומר אקרמן התמנה למנהלה.

תופעה של שיטפונות היא אופיינית לאזור המדברי כאשר אדמת הלס אינה סופגת את מי הגשמים. תופעה זו אפשרה חפירת מאגרים למים בחורשות השונות ובזמן הגשמים המים נאספים ונשארים זמן ממושך להשקיית העצים.

לאקלים המדברי ישנה השלכה על כמויות השתייה שצורכים התושבים.  בתחילת האכלוס נערך מחקר של ד"ר פרנק, מבי"ח "בלינסון", על כמויות השתייה שצריך לשתות במדבר.

במשך 3 חודשים הסתובבו תושבי ערד עם בקבוקים ואסור היה להטיל שתן אלא בבקבוקים.

הבקבוקים הועברו למרפאה ושם נשקלו ונחקרו, גם תושבים בדואים השתתפו במחקר, בסיכומו של דבר נקבע כי מנת השתייה היומית צריכה להיות בין 8-12 ליטר מים או נוזל ליום.

 

חומר רקע - שמור באוסף המוזיאון ההיסטורי

חוברת ערד מרכז תיירות המדבר באנגלית 26.

מאמר של ד"ר פרנק בנושא שתיה 29.

חוברת רפואית של ד"ר פרנק 31.

ערד כמרכז בריאותי 35.

עיר במדבר ספר לימוד עירייה של דבורה שמר 40 , 215.

פורח במדבר אלבום 71.

​​