ביום ראשון האחרון שוב התמלאה חצר המוזיאון ההיסטורי בצלילי האקורדיון של יוסי פרץ ושירתם של המשתתפים שבאו לראות, לשמוע ולחגוג את יום הולדתו ה-78 של גדעון נצר.

גדעון, הקיבוצניק ממשגב-עם, בעל השפם שלדבריו אינו זוכר מתי לא היה לו שפם הוא פשוט נולד עם זה. בסיפוריו המרתקים, שזורים בהומור, הוביל אותנו אל מאחורי הקלעים של הביטחון העירוני. גדעון לא שייך למייסדי ערד אבל ברור שיש לו חלק חשוב בכול הקשור להתארגנות והתכנון לשעת חירום בעיר. בשנת 1965 הגיע לערד עם משפחתו, אשתו תלמה, בנם בן השלוש ובתם התינוקת, הם קנו בית בערד בעקבות משפחת צפריר עזה ושמעון שהגיעה עם המייסדים הראשונים.

לאחר כמה שנים הצטרף גדעון לשורת הקצינים משרתי הקבע בצה"ל. בשירות הקבע עסק בהגנה מרחבית (הג"א) והיה אחראי על כל אזור אשדוד עד מצפה רמון. ואחר כך קיבל גם את האחריות עד אילת כשערד היא בתחום אחריותו.

לדבריו, ערד הוזכרה תמיד כעיר בטוחה בחגים. המשטרה ומחלקת הביטחון היו סוגרים את הכניסה לעיר עם מחסום ושמירה רצופה של 24 שעות. שמירה שמנעה מחשודים להיכנס ולגרום לאירועים לא נעימים. במשמרות אלו נוצרו הסיפורים הפיקנטיים ביותר על אנשים שבאו "לבלות" בערד ויצאו לאחר סיבוב של חמש דקות סביב המרכז ו... החוצה.

סיפר על הקמת יחידת החילוץ שמתנדביה עברו קורס מקצועי טג"ח (טיפוס, גלישה,חילוץ). לאחר כמה מקרים של חילוצים והצלת חיים הבינו בעירייה כי יחידה זו חשובה ביותר להצלת חיים והקציבו סכום כסף לרכישת כל הציוד הדרוש ליחידה, כולל ג'יפ. יש לציין כי היחידה יצאה פעמים רבות עם המשלחת הישראלית לחו"ל לעזרה והצלת נפגעי רעידות אדמה ואסונות טבע.

הקמת מפקדת העיר, מל"ח משק לשעת חרום יאיר גוזני היה מפקד העיר הראשון בהתנדבות, ליפשיץ היה הראשון שנבחר כמפקד העיר. בתקופה זו גדעון היה איש קבע. ערד הייתה במסגרת אחריותו הצבאית. בין סיפוריו המרתקים גדעון הציג מצגת תמונות נוסטלגיות משנת 1975 על רקע רובע יעלים שהיה אז בבנייה, של תרגיל חילוץ נפגעים בערד כשתלמידי כיתה אחת מהתיכון שיחקו את הנפגעים. המחלצים הם דמויות מוכרות וידועות מההווי של ערד: בייגה, ליפשיץ, רוז'ה, חביב, יובי, האחות גילה בארי, ד"ר פיליפ, דנציגר ועוד חברים יקרים אחרים.

בעקבות המשמר האזרחי התחילו לפתח את יחידת הג'יפים שסגרה כמעט את כל השבילים לערד עם סלעים, אבל מי שרצה להיכנס לערד ו"לבלות" בה מצא דרכים שונות להיכנס. הם הגיעו עם טרקטור (שופל) ופילסו שביל בריחה. אבל גם בתחום זה יחידת הג'יפים מצאה את הפתרון.

 

הביטחון והמשמר האזרחי. בשנת 1973 מוטי שרון היה הקב"ט הראשון במועצה. באותה תקופה התחילו עם השמירה האזרחית בשכונות בשתי משמרות, הסתובבו זוגות זוגות, כאן סיפר לנו מהחוויות של סיורי הלילה. ראובן פייר החליף את מוטי ובשנת 1984 מונה גדעון לקב"ט העיר ומפקד המשמר האזרחי במשך כשש-עשרה שנה. בשנת 2001, יצא גדעון לגמלאות וראובן דדוש קיבל את תפקיד קב"ט העיר. גדעון נשאר במשרה חלקית במחלקת הביטחון ופעיל בה עד היום.

תחום נוסף הוא כמובן הפוליטיקה. יאיר גולדמן ז"ל הכניס את גדעון לפעילות הפוליטית במפלגת "אחדות העבודה" ולאחר כשנה נתמנה למזכיר המפלגה בהמלצתם של חבריו פטישי ז"ל ושקדי יבדל"א . בשנת 1968 הוקמה מפלגת המערך שכללה את מפא"י, רפ"י ואחדות העבודה הוקמה מזכירות מאוחדת ובראשה עמד בייגה.

ואיך אפשר בלי ספורט, כשגדעון השתחרר משירות הקבע בשנת 1984, הצטרף לבנו ששיחק כדור-יד ולאחר זמן קצר מצא את עצמו מעורב בנושא הארגון בו הוא פעיל עד היום. גדעון הצטרף גם לעמותת הספורט ותרם ממרצו בארגון כל האירועים כמו צעדת מצדה, מרוץ אופנים כיום על שם איתמר אליה ז"ל, טורניר כדור-יד על שם יובל וינשטיין ז"ל אשר משמש מדי שנה, כבר 21 שנה ככנס מחזורים היחידי בערד שמשתתפים בו כ-200 איש. באירועים אלה הוא משמש גם כקב"ט האירוע.

"צוות" ערד- גמלאי צה"ל, כרמל שלום מנהל את סניף "צוות" שהוא פעיל מאוד עם הרבה אירועים וטיולים גם מחוץ לערד. המועדון ממוקם במקלט מסודר ומעוצב עם כל הפינוקים. גדעון פעיל בנושא גיוס מתנדבים מבין הגמלאים לתפקידים בשעת חירום. לדוגמא: בזמן רעידת אדמה ברור הוא כי לפחות בשעות הראשונות אנחנו צריכים להסתדר עם הכוחות המקומיים. לכן הוקמו כמה אזורים שנקראים אס"ל (אזור סיוע לוגיסטי) לשם יובאו כל הנפגעים מחוסרי קורת גג. חברי "צוות" ינהלו זאת בתוקף ניסיונם כמפקדים. גם ארגון חלוקת המים בעיר מתוכנן עד לפרט האחרון של שינוע המיכלים החדישים, כולל שילוב תלמידי תיכון במערך החלוקה.

ערד תוכננה לקלוט כעשרים אלף תושבים ביוזמת הממשלה ממרכז הארץ וכאלה שיגיעו בעצמם. בתקופת מלחמת המפרץ העיר קלטה כחמש עשרה אלף איש ובתקופת המלחמה נגד רצועת עזה עופרת יצוקה היו כעשרת אלפים איש וכולם שובצו בהתאם לצורך, כמו תלמידים בבתי הספר וילדים בגנים וקשישים במועדונים.

ערד מצטיינת כראשות שמאורגנת ומוכנה לכל מצב חירום. ערד כיום משמשת כעיר מקלט לנפגעי אסונות טבע או מלחמה בצפון במרכז ובדרום. כעיר קיבלה ערד מפיקוד דרום פרס ראשון לשנת 2011 על אחזקת מקלטים מאורגנים ומסודרים ביותר בכל הדרום.

תושבי ערד יכולים להיות רגועים שאנחנו נמצאים בידיים בטוחות ומקצועיות לשעת חירום – בתקווה שלא נזקק.